Rabbinical Approbations for the Tanya – Original

By the famous rabbi and chasid, G-dly man, of saintly renown, our teacher Rabbi Meshulam Zusil of Anipoli:

I have seen the writings of this rabbi and gaon, G-dly man, saintly and pure, lucid speculum; and well he did; G-d in His wonderful kindness having put into his pure heart to accomplish all this in order to show the G-dly people His holy ways.

It was [the author’s] intention not to publish these writings in print, since it is not his custom. However, because these kuntresim have spread in the midst of all Israel in numerous copies by sundry copyists, and, as a result of the many transcriptions, the copyists’ errors have multiplied exceedingly, he was impelled to bring these kuntresim to the printing press.

And G-d has aroused the spirit of the [two] partners, the outstanding and distinguished scholar R. Sholom Shachne, the son of R. Noah, and the outstanding and distinguished scholar R. Mordechai, the son of R. Shmuel haLevi, to bring these kuntresim to the printing house in Slavita. So I said of this good deed, More power to you. However, they were apprehensive of the growing number of printing establishments which are wont to cause damage and ruin to the accredited ones. In view of this, we have resolved to give this approbation so that no man should dare lift his hand and foot to cause any damage, Heaven forfend, to the said printers by encroaching upon their exclusive right in any manner. It is to restrain any person from reprinting this book without the knowledge of the said printers for a period of five full years from the date below. He who will heed these my words will be blessed with good. These are the words of one who demands this for the glory of the Torah, this day, the third, twice blessed with “it is good,” of the weekly portion Tavo, in the year פדותינו (556). The insignificant MESHULAM ZUSIL of Anipoli

by the famous rabbi and chasid, G-dly man, of saintly renown, our teacher Rabbi Yehuda Leib haCohen:

The wisdom of the man illumines the face of the earth— on seeing the work of the saintly hands of the author, rabbi and gaon, G-dly man, saintly and pure, pious and humble, whose hidden [powers] had been revealed long ago, when he dwelt in the council of the wise with our lord, master and teacher, the world gaon, and drew water from the well of living waters. Now, Israel shall rejoice as his saintly words are revealed in this compiled work which is about to go to press, to teach the people of G-d the ways of holiness, as anyone can see in the inwardness of [the author’s] words.

That which is common knowledge requires no proof. Only because of the apprehension of a wrong, lest a loss be caused to the printers, I come to confer sanction and prohibition, that no man lift up his hand or foot to reprint this work for a period of five years from below date. Whoever will heed these my words will be blessed with good.

These are the words of one who speaks for the glory of the Torah, this third day of the weekly portion Tavo, 556.


by the rabbis (long may they live), the sons of the gaon the author (of blessed memory, whose soul is in Eden).

Whereas it has been agreed by us to give authorisation and prerogative to bring to the printing press, for a remembrance unto the children of Israel, the written words of uprightness and truth, the words of the Living G-d, authored by our lord father, teacher and master, of blessed memory, recorded personally in his saintly expression, whose words are all burning coals to set the hearts aflame to bring them closer to their Father in heaven; they are entitled Igeret hakodesh (“Holy Epistle”), being mostly epistles sent by his holy eminence, to teach the people of G-d the way by which to walk and the deed which they should do;

And inasmuch as he has made references, in many places, to the Sefer Likutei Amarim, since the words of the Torah are scanty in one place and ample in another, especially also as he introduced new material in the Kuntres Acharonon certain chapters which he wrote when he composed the Sefer Likutei Amarim, profound discussions on passages in the Zohar, Etz Chayim and Peri Etz Chayim, which [passages] appear contradictory to one another, but he, with his inspired perception, has reconciled them, each statement in its own manner, as he has written in the Likutei Amarim, we have seen fit and proper to join them with the Sefer Likutei Amarim and Igeret hateshuvah of his saintly eminence, our lord father, teacher and master, of blessed memory;

[Therefore], we come to place a great fence and the rabbinic injunction of נח”ש(excommunication) for which there is no remedy, that no man lift his hand to reprint them in their present form, or in part, a period of five years from the date below.

However, this should be made known: To our misfortune the manuscripts written by his personal saintly hand which were composed with great punctiliousness, without a superfluous or deficient letter, have become extinct; only this little has remained from the abundance, and it has been carefully collected one by one from the copies spread among the disciples. Should, therefore, an error be discovered (who can understand [and prevent] errors?) the evident error will be identified as a scribe’s error, but the meaning will be clear.

Declared by DOV BER, the son of my lord father, teacher and master, gaon and chasid, saint of Israel, our teacher and master SCHNEUR ZALMAN, of blessed memory, נבג”מ

Also declared by CHAYIM ABRAHAM, the son of my lord father, teacher and master, gaon and chasid our teacher and master SCHNEUR ZALMAN, the memory of the tzaddik be blessed, נבג”מ .

Also declared by MOSHE, the son of my lord father, teacher and master, gaon and chasid, SCHNEUR ZALMAN, of blessed memory, נבג”מ.


הסכמת הרב החסיד המפורסם איש אלהי קדוש יאמר לו מוהר”ר משולם זוסיא מאניפאלי:

הנה בראותי את הכתבים של הרב האי גאון איש אלקים קדוש וטהור אספקלריא המאירה וטוב אשר עשה ואשר הפליא ה’ חסדו ונתן בלבו הטהור לעשות את כל אלה להראות עם ה’ דרכיו הק’. ורצונו היה שלא להעלות את הכתבים ההם לבית הדפוס מחמת שאין דרכו בכך. רק מחמת התפשטות הקונטרסים ההם בקרב כל ישראל בהעתקות רבות מידי סופרים משונים ומחמת ריבוי העתקות שונות רבו הט”ס במאד. והוכרח להביא הקונטרסים ההם לבית הדפוס. והעיר ה’ את רוח השותפים ה”ה הרבני המופלג הותיק מוהר”ר שלום שכנא במהור”ר נח וה”ה הרבני המופלג הותיק מהור”ר מרדכי במהור”ר שמואל הלוי להביא הקונטרסים ההם לבית הדפוס בסלאוויטא ולפעלא טבא אמרתי יישר חילא אך עלו בלבם מגור מסביב מן הדפוסים אשר רבו שדרכן להזיק ולקלקל המאושרים אי לזאת גמרנו בלבינו ליתן הסכמה לבל ירים איש את ידו ואת רגלו לגרום להמדפיסים הנ”ל שום היזק חס ושלום בהשגת גבול בשום אופן. ואסור לשום אדם לדפוס הספר הנ”ל בלתי ידיעת המדפיסים הנ”ל עד משך חמש שנים רצופים מיום דלמטה ושומע לדברי אלה יבא עליו ברכת טוב הכ”ד הדורש זאת לכבוד התורה היום יום ג’ שנכפל בו כי טוב פ’ תבא שנת פדותינו לפ”ק.

הקטן משולם זוסיא מאניפולי.

הסכמת הרב החסיד המפורסם איש אלהי קדוש יאמר לו מהור”ר יהודה ליב הכהן:

חכמת אדם תאיר פני הארץ בראותי ידי קדש המחבר הרב הגאון איש אלוקים קדוש וטהור חסיד ועניו אשר מכבר נגלה מסתריו יושב בשבת תחכמוני אצל אדונינו מורינו ורבינו גאון עולם ודלה מים מבאר מים חיים וכעת ישמח ישראל בהגלות דברי קדשו המחובר להביא לבית הדפוס ללמד לעם ה’ דרכי קדש כאשר כל אחד יחזה בפנימיות דבריו והמפורסם אין צריך ראיה רק מחשש קלקול הדבר שלא יגרום היזק למדפיסים באתי ליתן תוקף ואזהרה לבל ירים איש את ידו ורגלו לדפוס עד משך חמש שנים מיום דלמטה ושומע לדברי אלה יבוא עליו ברכת טוב הכ”ד המדבר זאת לכבוד התורה היום יום ג’ פרשה תבא תקנ”ו לפ”ק.

יהודה ליב הכהן.

הסכמת הרבנים שי’ בני הגאון המחבר ז”ל נ”ע.

היות שהוסכם אצלינו ליתן רשות והרמנא להעלות על מכבש הדפוס לזכרון לבנ”י כתוב דברי יושר ואמת דברי אלקים חיים של א”א מו”ר ז”ל כתובים בכתב ידו הקדושה בעצמו ולשונו הקדוש שכל דבריו כגחלי אש בוערות ילהיבו הלבבות לקרבן לאביהן שבשמים. ובשם אגרת הקדש נקראו שרובם היו אגרת שלוח מאת כ”ק להורות לעם ה’ הדרך ילכו בה והמעשה אשר יעשון ומחמת שבכמה מקומות הציב לו ציונים בס’ לקוטי אמרים שלו וד”ת עניים במקום אחד ועשירים במ”א ומה גם בשביל דבר שנתחדש בו קונטרס אחרון על איזה פרקים אשר כתב בעת חיברו הס’ לק”א פלפול ועיון עמוק על מאמרי זהר וע”ח ופע”ח שנראים כסותרים זא”ז וברוח מבינתו מישבם כל דיבור על אופניו שכתב בלק”א ראו ראינו שראוי ונכון לחברם עם ספר לקוטי אמרים ואגה”ת של כ”ק א”א מו”ר ז”ל. אי לזאת באנו להטיל גודא רבה וגזרת נח”ש דרבנן דלית לה אסוותא שלא ירים איש את ידו להדפיס כתבניתם או זה בלא זה משך חמשה שנים מיום דלמטה ברם כגון דא צריך לאודועי שבעז”ה ספו תמו כתבי ידו הקדושה בעצמו אשר היו בדקדוק גדול לא חסר ולא יתר אות א’ ולא נשאר כ”א זה המעט מהרבה אשר נלקטו אחד לאחד מהעתקות המפוזרים אצל התלמידים ואם המצא תמצא איזה טעות שגיאות מי יבין ימצא הטעות דמוכח מטעות סופר והכוונה תהיה ברורה:

נאום דוב בער בא”א מו”ר הגאון החסיד קדוש ישראל מרנא ורבנא שניאור זלמן ז”ל נבג”מ.

ונאום חיים אברהם בא”א מו”ר הגאון החסיד מרנא ורבנא שניאור זלמן זצ”ל נבג”מ.

ונאום משה בא”א מו”ר הגאון החסיד שניאור זלמן ז”ל נבג”מ.


הקדמת המלקט

והיא אגרת השלוחה לכללות אנשי שלומינו יצ”ו:

אליכם אישים אקרא שמעו אלי רודפי צדק מבקשי ה’ וישמע אליכם אלקים למגדול ועד קטן כל אנ”ש דמדינתינו וסמוכות שלה איש על מקומו יבוא לשלום וחיים עד העולם נס”ו אכי”ר:

הנה מודעת זאת כי מרגלא בפומי דאינשי בכל אנ”ש לאמר כי אינה דומה שמיעת דברי מוסר לראייה וקריאה בספרים שהקורא קורא לפי דרכו ודעתו ולפי השגת ותפיסת שכלו באשר הוא שם ואם שכלו ודעתו מבולבלים ובחשיכה יתהלכו בעבודת ה’ בקושי יכול לראות את האור כי טוב הגנוז בספרים אף כי מתוק האור לעינים ומרפא לנפש ובר מן דין הנה ספרי היראה הבנויים ע”פ שכל אנושי בוודאי אינן שוין לכל נפש כי אין כל השכלים והדעות שוות ואין שכל אדם זה מתפעל ומתעורר ממה שמתפעל שכל חבירו וכמו שארז”ל גבי ברכת חכם הרזים על ששים ריבוא מישראל שאין דעותיהם דומות זו לזו וכו’ וכמ”ש הרמב”ן ז”ל במלחמות שם בפירוש הספרי גבי יהושע שנאמר בו איש אשר רוח בו שיכול להלוך נגד רוחו של כל אחד ואחד וכו’. אלא אפילו בספרי היראה אשר יסודותם בהררי קודש מדרשי חז”ל אשר רוח ה’ דבר בם ומלתו על לשונם ואורייתא וקב”ה כולא חד וכל ששים רבוא כללות ישראל ופרטיהם עד ניצוץ קל שבקלים ופחותי הערך שבעמינו ב”י כולהו מתקשראן באורייתא ואורייתא היא המקשרת אותן להקב”ה כנודע בזה”ק הרי זה דרך כללות לכללות ישראל ואף שניתנה התורה לידרש בכלל ופרט ופרטי פרטות לכל נפש פרטית מישראל המושרשת בה הרי אין כל אדם זוכה להיות מכיר מקומו הפרטי שבתורה: והנה אף בהלכות איסור והיתר הנגלות לנו ולבנינו מצאנו ראינו מחלוקת תנאים ואמוראים מן הקצה אל הקצה ממש ואלו ואלו דברי אלהים חיים לשון רבים על שם מקור החיים לנשמות ישראל הנחלקות דרך כלל לשלשה קוין ימין ושמאל ואמצע שהם חסד וגבורה וכו’ ונשמות ששרשן ממדת חסד הנהגתן גם כן להטות כלפי חסד להקל כו’ כנודע וכ”ש וק”ו בהנסתרות לה’ אלהינו דאינון דחילו ורחימו דבמוחא ולבא דכל חד וחד לפום שיעורא דיליה לפום מה דמשער בליביה כמ”ש בזה”ק על פסוק נודע בשערים בעלה וגו’:

אך ביודעיי ומכיריי קאמינא הם כל אחד ואחד מאנ”ש שבמדינותינו וסמוכות שלה אשר היה הדבור של חיבה מצוי בינינו וגילו לפני כל תעלומות לבם ומוחם בעבודת ה’ התלויה בלב אליהם תטוף מלתי ולשוני עט סופר בקונטריסים אלו הנקראים בשם לקוטי אמרים מלוקטים מפי ספרים ומפי סופרים קדושי עליון נשמתם עדן המפורסמים אצלינו וקצת מהם נרמזין לחכימין באגרות הקדש מרבותינו שבאה”ק תובב”א. וקצתם שמעתי מפיהם הקדוש בהיותם פה עמנו וכולם הן תשובות על שאלות רבות אשר שואלין בעצה כל אנ”ש דמדינתנו תמיד כל אחד לפי ערכו לשית עצות בנפשם בעבודת ה’ להיות כי אין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד ואחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה על כן רשמתי כל התשובות על כל השאלות למשמרת לאות להיות לכל אחד וא’ לזיכרון בין עיניו ולא ידחוק עוד ליכנס לדבר עמי ביחידות כי בהן ימצא מרגוע לנפשו ועצה נכונה לכל דבר הקשה עליו בעבודת ה’ ונכון יהיה לבו בטוח בה’ גומר בעדינו: ומי שדעתו קצרה להבין דבר עצה מתוך קונטריסים אלו יפרש שיחתו לפני הגדולים שבעירו והם יבוננוהו ואליהם בקשתי שלא לשום יד לפה להתנהג בענוה ושפלות של שקר ח”ו וכנודע עונש המר על מונע בר וגודל השכר ממאמר רז”ל ע”פ מאיר עיני שניהם ה’ כי יאיר ה’ פניו אליהם אור פני מלך חיים. ומחיה חיים יזכנו ויחיינו לימים אשר לא ילמדו עוד איש את רעהו וגו’ כי כולם ידעו אותי וגו’ כי מלאה הארץ דעה את ה’ וגו’ אכי”ר:

והנה אחר שנתפשטו הקונטריסים הנ”ל בקרב כל אנ”ש הנ”ל בהעתקות רבות מידי סופרים שונים ומשונים הנה ע”י ריבוי ההעתקות שונות רבו כמו רבו הט”ס במאוד מאוד ולזאת נדבה רוחם של אנשים אפרתים הנקובים הנ”ל מע”ל לטורח בגופם ומאודם להביא את הקונטריסים הנ”ל לבית הדפוס מנוקים מכל סיג וט”ס ומוגהים היטב ואמינא לפעלא טבא יישר חילא ולהיות כי מקרא מלא דבר הכתוב ארור מסיג גבול רעהו וארור בו קללה בו נידוי ח”ו וכו’ ע”כ כיהודה ועוד לקרא קאתינא למשדי גודא רבא על כל המדפיסים שלא להדפיס קונטריסים הנ”ל לא על ידי עצמן ולא על ידי גירא דילהון בלתי רשות הנקובים הנ”ל משך חמש שנים מיום כלות הדפוס ולשומעים יונעם ותבוא ברכת טוב כה דברי המלקט ליקוטי אמרים הנ”ל:


Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )


Connecting to %s